<h1>צרור החיים הדרך העשירי סימן ט'</h1>
<h2>דף כה.</h2>
פעמים שסותמין נקב החבית בבלאי בגדים. ופרש"י ז"ל דאסור לסותמו בי"ט משום דאיכא משום סחיטה. ואפילו ר"ש מודה, משום דפסיק רישיה ולא ימות. וה"ר נתן בעל הערוך התיר כל היכא דאזיל היין לאיבוד ואינו נהנה ממנו. ואסר ה"ר נתן במגופה של חבית, דכי סחיט ליה לא אזלי משקין לאיבוד, דהשתא כיון שהוא פסיק רישיה ולא ימות ונהנה ממנו אע"פ שאינו מתכוין לכך כמתכוין הוא ואסור. ור"ת ז"ל חילק בין חבית של מים לשאר משקין כגון יין. דבחבית של מים בין שהנקב מצדה בין שהוא למעלה אסור לסותמו משום סחיטה. ובחבית של שאר משקין, אם הנקב מצדה מותר, דאזיל לאיבוד. ואם הנקב מלמעלה אסור, דלא אזיל לאיבוד. והטעם דבשני ענינים הוו סחיטה.
